<h1>הלכות קצובות לרבינו יהודאי גאון — שימוש בית דין</h1>
<h2>דף מ:</h2>
לעולם השבועה על השוכר אם אמר לו בעל הבית תן לי שכירות ביתי וטוען לו השוכר פרעתיך ישבע לו וכן השוכר בהמה מחבירו אם טוען לו פרעתיך שכירות בהמתך ישבע לו. והמודה באמת שהלויתה לי ופרעתיך יתחייב שבועה ואם כופר ואומר לא הלויתה לי כלום ועדים מעידים עליו שהלוה לו ממרק על כורחו שהוא כופרן. ואם אמר אדם לחבירו פרעיני וטוען לו אין לך עלי כלום ועד אחד מעיד עליו נשבע ולא משלם.
כל הטוען ואומר שעשיתי שליחותך וחבירו אומר לא שלחתיך ולא צויתיך כך וכך או ליתן לפל' כך וכך ממון והשליח אומר הן ישבע השליח שאתה ציויתני ועשיתי שליחותך וכן הלכה.
<h2>דף מה.</h2>
כל הטוען ואומר שעשיתי שליחותך וחבירו אומר לא שלחתיך ולא צויתיך כך וכך או ליתן לפל' כך וכך ממון והשליח אומר הן ישבע השליח שאתה ציויתני ועשיתי שליחותך וכן הלכה.
<h2>דף מט.</h2>
המפקיד פקדון לחבירו בביתו ונגנב לו ישבע לו שלא פשעתי בו ולא שלחתי ידי בפקדונך שכך אמרו חכמים כל המפקיד אינו מפקיד אלא על דעת אשתו ובניו.
וכל דבר שנותן אדם בין לעמלנית בין לעמל כדי לעמלו בשכירותו ונכנס גנב וגנב אותו דבר דין הוא שיכנס בעל הדבר לבית העמל ויטול דבר שלו מהן שלם ואם בלא שכר רצה לעמלו ילך בראש למי הדבר וכן הדין.
